חלק גדול מהפניות של הורים לפסיכולוגים ולפסיכותרפיסטים מתחילות בהתייעצות של הורים הפונים בבקשת עזרה עבור הבן או הבת. מטפלים בילדים ובמתבגרים מקבלים חלק מהפניות ישירות מההורים עצמם. הורים שמים לב כי הילד/ה מסתגרים, רואים סימנים להימנעות חברתית, לחרדות, לקשיים לימודים ועוד. לפעמים הורים מקבלים חוות דעת או המלצה מהמורה, מחבר משפחה או שכן המצביע על קשיים שהוא רואה אצל הפעוט/ה, הילד/ה, המתבגר/ת. הפנייה לפסיכולוגים או לפסיכותרפיסטים מומחים תסייע להורה, לנסות למצוא מהי דרך העזרה היעילה והמתאימה, לטובת הילד/ה באותו הרגע.
פניות לטיפול בילדים, מתרחשות סביב כל גילאי הינקות, הילדות וההתבגרות. פניות אלה יכולות להיעשות על ידי אחד ההורים, שניהם, או איש הצוות החינוכי. כך למשל, פניות רבות סביב ילדים בגילאים הצעירים קשורות לנושאים כמו חשש לעיכובים התפתחותיים או התלבטויות לגבי אופן ההתפתחות, גמילה מחיתולים, רגשות שליליים שונים, קשיים רגשיים הנלווים לקשיים לימודיים, קשיים חברתיים, ועוד. פניות סביב קשיים כאלה אצל ילדים יכולות להיות מופנות לפסיכולוגים קליניים, חינוכיים, התפתחותיים, שיקומיים או רפואיים. לעיתים הורים יפנו למטפלים בהבעה ויצירה, לעובדים סוציאליים קליניים או לפסיכיאטרים שהם בעלי הכשרה כפסיכותרפיסטים, מתוך מחשבה כי מי שזקוק לטיפול ולהתערבות פסיכולוגית הוא בהכרח הילד/ה עצמם.
כאשר המיקוד, לאחר היכרות עם ההורים והרקע, הוא בטיפול בילד, בדרך כלל יהיה ליווי של הורים במקביל לתהליך הטיפול בילד. פסיכותרפיה בילדים נעשית באמצעים שהם בחזקת שפת הילדות, במשחק סימלי ובמשחקים בכלל, בפעילות ביצירה, בדיבור ועוד. בעוד שהטיפול במבוגרים נעשה פעמים רבות באמצעות שיחה- דיבור, האמצעי עם הילדים שונה. דבר אשר מוביל לעתים לתחושת פליאה אצל ההורה ושאלה כיצד עשוי המשחק לסייע ? בפועל יש ילדים אשר טרם רכשו את השפה באופן מלא ויתקשו יותר להביע עצמו דרכה. מעבר לכך, ילדים באשר הם ילדים מביעים את עולמם הרגשי דרך שפת הילדות, הלא היא שפת המשחק. הילד/ה מבטא את עצמו באמצעים עקיפים, ומטפלים מומחים מפענחים ומתערבים דרך המשחק בעולמו הפנימי של הילד. דרך זו מסייעת גם לפעול עם מה שהילד עצמו אינו מודע לו באופן ישיר, אלא נמצא מתחת לפני השטח. לעתים, דרך זו, עוקפת את מה שהילד יחשוש מלספר באופן מילולי ישיר, כשיתוף במעשה שמבחינתו נתפס כשלילי.
בשנות הארבעים הייתה גישה שהתייחסה אל המשחק עצמו כמרפא. כיום, התפיסה מאחורי הטיפול הפסיכולוגי בילדים היא שלא עצם המשחק הוא המרפא המרכזי, אלא ההקשר שבו הוא מתרחש, התערבות המטפל, המשמעות הנבנית וההתפתחות המתרחשת במרחב הטיפולי. הילדים המשחקים מביעים את עצמם ודרך המשחק עולים הכוחות והקשיים. התוצר החדש שמתרחש בקשר בין הילד למטפלו, יכול לייצר את השינוי בתפיסה ובהתנהגות של הילד. טיפול בילד, יכול להתרחש בממדי התערבות שונים, ממוקד בעולם הפנימי, בתפיסות או בהתנהגות. לפעמים ייעשה בשילוב של כמה גישות ורבדים של התערבות. כאשר נבנה קשר חיובי והטיפול מצליח הוא עשוי ליצור הבדל משמעותי ביכולתו של הילד להתבטא, לפתור קונפליקטים ולפתח את יכולות התקשורת. לעתים, על טיפול מיטבי לכלול אלמנטים נוספים, כשיח עם גורם משמעותי לילד, תצפיות או התערבויות קבוצתיות נוספות על הטיפול הפרטני או במקומו.
שנם מקרים, בהם הטיפול היעיל יכול להיעשות באופן ישיר עם הילד. לדוגמא, כאשר הבעיה בגללה פנו לטיפול היא בעיקר של הילד, כמו אצל ילד המסרב ללכת לבית הספר והמתלונן על בדידות. במקרים בהם ילד מסוגל ומעוניין להיעזר בטיפול ישיר (בדרך כלל בן ארבע לפחות). לפעמים טיפול מתמקד בילד כאשר הילד עסוק ביחסים וקונפליקטים מופנמים או שהוא מרגיש שאינו יכול לדבר עם מי ממשפחתו. יש מקרים שהורים חוששים מאד ממצב מצוקה של ילד והוא והם זקוקים למענה טיפולי קודם עבורו. לצידם פעמים רבות נפגוש מתבגר או ילד הזקוק לתהליך אישי ונפרד משל עצמו. כאשר הכאב האישי, חברתי, של דימוי או זהות, הינם בתוכו ושלו בעיקר.
ההורים, לרוב, ילוו את טיפול הילד באמצעות מפגשים שלהם עם המטפל. מפגשים אלה מכונים "מפגשי עדכון" או "הדרכת הורים", והם יתרחשו בתדירות נמוכה יותר מאשר תהליך הטיפול הרגשי של הילד. מפגש זה הוא אינטנסיבי לרוב, שכן ההורים רוצים לשמוע על התהליך הטיפולי, והמטפל מעוניין לשמוע על חוויות הילד מחוץ לחדר הטיפול, בהם לעתים גם ההורים מעוניינים לשתף – בכדי לקבל ייעוץ או הכוונה. כל זאת, במפגש טיפולי קצר שאורך כחמישים דקות. מוקד הפגישות הוא הילד ולשם הצלחת התהליך המקביל עם ההורים, חשוב ביותר יצירת קשר הביטחון והאמון גם איתם. הן בכדי לסייע לילד במהלך הטיפול בו, והן מכיוון שקשר האמון בין ההורים והמטפל מהווה מודל עבור הילד, ומסייע לבניית קשר ראשוני של אמון וביטחון גם אתו. חשוב שייווצר קשר עם אווירה פתוחה, בו ניתן יהיה לדבר באופן גלוי.
בהתערבות זו, הילד הוא במוקד הטיפול. ההורים, הם דמויות משמעותיות יום-יומיות עבור הילד, בביתם הוא חי, והמשפיעות עליו במידה רבה. זוהי הסביבה הראשונית שלו, ולשם הצלחת הטיפול, חשוב הדיאלוג המשמעותי איתם. יש לציין כי לעתים ההורים אמביוולנטיים לגבי המפגשים איתם, מרגישים כי כאשר הם מתארים סיטואציות המתרחשות בבית המטפל יכול לשפוט אותם, ולעתים הילד הוא אמביוולנטי, או חושש מפגישות ההורים עם המטפל, שכן תיפגע תחושת "האינטימיות הבלעדית" שבין הילד והמטפל. המטפל עשוי להרגיש כנקרע בין הצדדים. בין הרצון לעמוד לצד הילד, לבין הרצון להיות קשוב ואמפתי להורים. בכדי להחזיק את הטיפול באופן אופטימאלי, המטפל צריך להיות במצב של אמפתיה הן כלפי הילד והן כלפי ההורה.
כאשר מחליטים על ליווי הורים, המפגש עם ההורים הוא אחת לתקופה, במרווח קבוע או בהתאם לצורך העולה מהתהליך הטיפולי. המפגש נועד כדי להתעדכן ולהעלות נושאים לשיח שמעסיקים בהקשר לפניה את ההורים או הפסיכולוג/הפסיכותרפיסט.
נכתב על ידי צוות פורום אמפטי"ה , מאי 2021
לנושאים קשורים:
בין טיפול להדרכה
טיפול הורי
הדרכת הורים מהי
לאינדקס המטפלים
